הדו״ח הראשוני משנת 2016 במסגרת העצומה הציבורית משנת 2015

כרונולוגיית התגובות וההתפתחויות הציבוריות בנוגע לחידוש פעילותו של נמל התעופה הבין־לאומי בלץ־ליאדובני בשנת 2016

להלן מסוכמות בנפרד התגובות, הצהרות המשרד, הדיווחים בתקשורת וההתפתחויות הציבוריות שבאו בעקבות הדו״ח האזרחי מ־14 ביוני 2016, אשר הועבר לנציבות האירופית ולמשרד התחבורה ותשתיות הדרכים (MTID).

הקשר כרונולוגי שקדם לדו״ח: ספטמבר–דצמבר 2015

• 14 בספטמבר 2015 — מקורות בני התקופה המשחזרים את הודעת MTID מציינים את הפסקת פעילותו של נמל התעופה הבין־לאומי בלץ־ליאדובני „בקשר לביטול רישיון הפעילות בהתאם לפנייתו” של מירצ׳ה מאלקה, מנהל רשות התעופה האזרחית. אותם מקורות מתארים בנפרד את נמל התעופה כמצוי במצב בלתי מספק, עם תשתיות בלויות ומידרדרות ומספר מצומצם של טיסות. בהיעדר המסמך המקורי של רשות התעופה האזרחית שפורסם באופן מקוון, ממצאים אלה אינם מוצגים כאן כעילות המשפטיות המוכחות לביטול. [8] [9] [10] / במקביל, נזכרים כאן גם: א) טיסת הצ׳רטר בלץ–טימישוארה משנת 2012 [16], הממחישה את האפשרות להפעיל את נמל התעופה הבין־לאומי בלץ; וב) אזכורים לבדיקת מתקני טיפול בכבודה ושירותי נוסעים בנמל התעופה הבין־לאומי בלץ בתוכנית הפעילות של רשות התעופה האזרחית לשנת 2013 (קישור בעמוד הראשי), דבר המראה גם הוא כי הפעלת נמל התעופה הבין־לאומי בלץ לטיסות סדירות הייתה אפשרית.
  
• 13 בדצמבר 2015 — העצומה לפתיחתו מחדש של נמל התעופה מושקת באופן מקוון; מועד זה קודם להופעתו הציבורית של פרויקט Militzer & Münch.
  
• 22 בדצמבר 2015 — Moldpres מודיעה על מסיבת העיתונאים בשעה 11:00 ב־INFOTAG תחת הכותרת „נמל תעופה בין־לאומי חדש עשוי להיבנות ברפובליקת מולדובה על ידי ההולדינג השווייצרי Militzer&Munch”. באותו יום, בשעה 13:06, PRO TV מפרסמת דיווח על כוונת החברה השווייצרית לבקש זיכיון להפעלת נמל התעופה לתקופה של 49 שנים ועל ההשקעה המוצעת. זהו האזכור התקשורתי המוקדם ביותר בעל תאריך מדויק שאותר במחקר המקוון שנערך לצורך עדכון זה. [11] [12]. מסיבת העיתונאים של נציג המשקיעים התקיימה ב־22 בדצמבר 2015, וקירינצ׳וק התייחס לפרויקט ב־31 בדצמבר 2015. [11] [12] [13]
  
• 24–26 בדצמבר 2015 — Timpul ו־#diez, תוך ציטוט עמדת MTID, חוזרים הן על המידע בדבר הפסקת הפעילות מ־14 בספטמבר והן על פרויקט המשקיעים השווייצרים שהוכרז ב־22 בדצמבר. [8] [9]
  
• 31 בדצמבר 2015 — השר יוריה קירינצ׳וק מפרסם בבלוג שלו את המאמר „על הוצאות בלתי מוצדקות, זמן וחידוש פעילותו של נמל התעופה הבין־לאומי בלץ־ליאדובני”. הוא מאשר שהתקשורת כבר דיווחה על כוונת Militzer & Münch, מתאר את ההשקעה המוצעת, את מצב נמל התעופה, את הפסקת הפעילות מ־14.09.2015, את שלוש אפשרויות החידוש (שכירות, PPP, זיכיון) ואת הצורך בנמל תעופה חלופי. [13]
  
• 4–5 בינואר 2016 — התקשורת מפרסמת מחדש את מאמרו של קירינצ׳וק ואת הצהרותיו בנוגע לזיכיון, לעלויות, לנמל התעופה החלופי ולעובדה שהחלטה סופית אמורה הייתה להתקבל בידי ממשלה בעלת סמכויות מלאות. [14] [15]
  

יוני–יולי 2016 (וכן 2017) — הפרויקט נותר בדיון הציבורי

• לאחר שהדו״ח האזרחי שהוכן במסגרת העצומה הציבורית הועבר לנציבות האירופית ול־MTID, היוזמה, הדו״ח והרעיונות לפיתוח נמל התעופה ממשיכים להופיע במרחב הציבורי. המקורות המקוונים שאותרו מאוחר יותר באוגוסט מתעדים המשכיות זו ומציגים אותם יחד במסגרת הדיון בשיקום בלץ־ליאדובני. [1] [4] [5]
  
• במסגרת זו מוצג גם הפרויקט האדריכלי שהוכן בידי דומיטרו נגריי. #diez מציין במפורש כי סקיצת הפרויקט נכללה בעצומה מקוונת שנועדה להשיב את נמל התעופה למצב תפעולי. [4]
  
• מבחינה תיעודית, יש להבחין בין הפרויקט האדריכלי לבין הדו״ח האזרחי מ־14 ביוני: הראשון הוא תפיסה חזותית/אדריכלית לפיתוח, ואילו הדו״ח הוא חומר מחקר אזרחי וחומר מקדים להערכה מקצועית עתידית. פרויקט אדריכלי שני, מאת דניס קאונוב, מופיע בשנת 2017, באוניברסיטה הטכנית של מולדובה, הפקולטה לאורבניזם ואדריכלות, 2017. פרויקט מס׳ 056 הוצג במסגרת הבחירה European Architectural Medals – Best Diploma Projects 2017.
  

9 באוגוסט 2016 — המשרד מכריז על מחקר קדם־היתכנות

• Sputnik Moldova מדווחת, על בסיס דו״ח הפעילות של השר יוריה קירינצ׳וק, כי עד סוף שנת 2016 התכוון משרד התחבורה ותשתיות הדרכים להתחיל במחקר קדם־היתכנות בנוגע לשיקום נמל התעופה הבין־לאומי בלץ־ליאדובני. [1]
  
• באותה נוסחה רשמית מוצג נמל התעופה כתשתית אשר „צריכה להפוך לנמל התעופה הלאומי השני לנוסעים”. [1]
  

9–10 באוגוסט 2016 — המחקר, מודלי הניהול והעלויות

• Capital Market/InfoMarket מדווחת על כוונת המשרד להכין מחקר היתכנות ומציינת שלוש חלופות נפרדות לחידוש הפעילות ולמודרניזציה של נמל התעופה: [2] [3] שכירות, מודרניזציה במסגרת שותפות ציבורית־פרטית, זיכיון.
• יוריה קירינצ׳וק מציג את הזיכיון כפתרון שלדעתו, מנקודת מבט כלכלית, מתאים יותר מאשר המשך תחזוקת נמל התעופה בתנאים של פעילות מצומצמת. [2] [3]
  
• באותו הקשר מוזכרות הוצאות החברה הממשלתית Moldaeroservice ושלוחת בלץ של MoldATSA: כ־17.4 מיליון ליי בשנים 2013–2015, לפי הדיווחים המשחזרים את הנתונים שמסר השר. [2] [3]
  

אוגוסט 2016 — הצורך בנמל תעופה לאומי שני ובנמל תעופה חלופי

• היעד שהצהיר עליו קירינצ׳וק היה להפוך את בלץ־ליאדובני ל„נמל התעופה הלאומי השני לנוסעים”. נוסח זה משוחזר בכמה מקורות בני התקופה. [1] [2] [4]
  
• בנפרד, השר מציין את היעדרו של נמל תעופה חלופי בשטח רפובליקת מולדובה ומבהיר כי החלופות הקרובות היו ביאשי ובבוקרשט, וכן בקייב ובאודסה. [2] [3]
  
• במסגרת טיעון זה מוצג בלץ־ליאדובני לא רק כתשתית אזורית עבור צפון המדינה, אלא גם כתשתית בעלת תפקיד לאומי כנמל תעופה חלופי. ניסוח אחרון זה הוא סינתזה של הטיעונים המתועדים במקורות.
  
• Capital Market/InfoMarket מתעדת את התעניינותו של ההולדינג השווייצרי Militzer & Münch ‏(M&M), שהודיע על נכונותו לקבל את נמל התעופה בלץ־ליאדובני בזיכיון. [2]
  
• לשלב הראשון צוינה השקעה של כ־30 מיליון אירו. [2]
  
• העבודות שהוזכרו כללו הקמת טרמינל נוסעים חדש, מחסנים למטענים, מודרניזציה והארכת המסלול, במטרה לאפשר שירות למטוסים ממשפחות Embraer, Airbus ו־Boeing. [2]
  
• לשלב השני הוערכו השקעות נוספות של כ־10–15 מיליון אירו. [2]
  
• #diez, במאמר מ־15 באוגוסט, מזכיר גם את מכתב הכוונות שהגישו בסוף שנת 2015 נציגי חברה שווייצרית לקבלת נמל התעופה בזיכיון ל־49 שנים, ומציין השקעה ראשונית של לפחות 30 מיליון אירו. [4]
  

15–16 באוגוסט 2016 — היוזמה מוצגת בהקשר ציבורי משותף

• #diez מפרסם ב־15 באוגוסט כתבה על שיקום נמל התעופה, חוזר על ההודעה בדבר מחקר קדם־ההיתכנות ועל היעד של נמל התעופה הלאומי השני לנוסעים, ומציג צילומים של נמל התעופה ואת הפרויקט האדריכלי הקשור לעצומה המקוונת. [4]
  
• BTV מפרסמת ב־16 באוגוסט כתבה החוזרת על כוונת המשרד להתחיל במחקר קדם־היתכנות ועל היעד של נמל התעופה הלאומי השני לנוסעים. BTV מציינת כי סקיצת הפרויקט שהופיעה באינטרנט נכללה בעצומה מקוונת שעליה חתמו אנשים שביקשו להחזיר את בלץ־ליאדובני לפעילות. [5]
  
• שני הפרסומים הללו רלוונטיים לארכיון משום שהם מתעדים כי באמצע אוגוסט 2016 העצומה, התפיסה האדריכלית והמחקר שעליו הכריז המשרד הוצגו לציבור באותו הקשר כללי הנוגע לעתיד נמל התעופה. [4] [5]
  

21 באוגוסט 2016 — ההצהרה בדבר מחקר ההיתכנות והמימון

• בדיווח PRO TV על פרויקט שיפוץ נמל התעופה משתמש יוריה קירינצ׳וק במונח „מחקר ההיתכנות” ואומר כי ביצועו יצריך „כמה מיליונים”. [6]
  
• השר מצהיר גם כי בהיעדר תמיכה מצד הנציבות האירופית, ייבחנו משאבים פנימיים לצורך ביצוע המחקר. [6]
  
• הצהרה זו רלוונטית משום שהיא מראה כי המחקר הוצג לציבור כהליך שאמור להתבצע גם במקרה שבו לא יושג מימון אירופי. [6]
  

23 באוגוסט 2016 — נמל התעופה מופיע בדיונים על השקעות זרות

• בדיווחים על פגישות עם נציגי המגזר העסקי הסיני מוזכר פיתוח נמל התעופה בבלץ לצורך הסעת נוסעים, בעוד שנמל התעופה הבין־לאומי מרקולשט מוזכר בהקשר של מרכז מטענים. [7]
  
• לפיכך, באוגוסט 2016 מופיע בלץ־ליאדובני לא רק בהקשר של המחקר שעליו הכריז המשרד ושל התעניינות Militzer & Münch, אלא גם בדיונים רחבים יותר בדבר משיכת השקעות זרות לתשתיות של רפובליקת מולדובה. [7]
  

הרצף התיעודי: 14 בספטמבר 2015 → אוגוסט 2016

• 14 בספטמבר 2015 — פעילות AIBL מתועדת כמופסקת בקשר לביטול רישיון הפעילות, בהתאם לפנייתו של מנהל רשות התעופה האזרחית מירצ׳ה מאלקה. [8] [9] [10]
  
• 13 בדצמבר 2015 — מושקת העצומה המקוונת לפתיחתו מחדש של נמל התעופה.
  
• 22 בדצמבר 2015 — מתקיימת מסיבת העיתונאים בנוגע לפרויקט Militzer & Münch; באותו יום מפרסמת PRO TV פרטים על הזיכיון ל־49 שנים ועל ההשקעה המוצעת. [11] [12]
  
• 31 בדצמבר 2015 — יוריה קירינצ׳וק מפרסם את ניתוחו בנוגע לחידוש פעילות AIBL, פרויקט Militzer & Münch, הפסקת הפעילות, שלושת מודלי החידוש ונמל התעופה החלופי. [13]
  
• 14 ביוני 2016 — היוזמה האזרחית מעבירה את הדו״ח בן 86 העמודים כחומר מקדים להכנת מחקר היתכנות מקצועי עתידי.
  
• 9 באוגוסט 2016 — יוריה קירינצ׳וק מודיע על הכוונה להתחיל עד סוף השנה במחקר קדם־היתכנות בנוגע לשיקום בלץ־ליאדובני. [1]
  
• 9–10 באוגוסט 2016 — התקשורת מדווחת גם על „מחקר היתכנות”; מוצגים מודלי השכירות, PPP והזיכיון, העלויות שנשאו בהן החברות הממשלתיות והתעניינות Militzer & Münch. [2] [3]
  
• אוגוסט 2016 — בלץ־ליאדובני מוצג כ„נמל התעופה הלאומי השני לנוסעים” העתידי, והשר מציין גם את הצורך בנמל תעופה חלופי ברפובליקת מולדובה. [1] [2] [3]
  
• 15–16 באוגוסט 2016 — #diez ו־BTV מציבים את העצומה, הפרויקט האדריכלי והמחקר שעליו הכריז המשרד באותו הקשר ציבורי של שיקום נמל התעופה. [4] [5]
  
• 21 באוגוסט 2016 — קירינצ׳וק מדבר במפורש על „מחקר ההיתכנות”, על עלותו ועל האפשרות למימון אירופי או, לחלופין, ממשאבים פנימיים. [6]
  
• 23 באוגוסט 2016 — פיתוח נמל התעופה בלץ לתחבורת נוסעים מוזכר גם במסגרת הדיונים עם משקיעים סינים. [7]